Monika Drożyńska

(Krakow)

Less is enough

From the urban embroidery 2 series
Metal fence by the old Sha’arei Zedek building on Jaffa Road

Less is enough, a hand-embroidered sentence relating to the society of abundance in which we live. The work brings a soft and flowery embroidery into the public space, something that is usually associated with femininity, home, and tradition, but the 7 m image is printed and stuck onto an abandoned fence. The gap between the original context of the embroidery, and the reference to less is more, prompts thoughts on the consumer culture and the place of feminist art in the world of images in which we live.

פחות זה מספיק

מסדרת הרקמה העירונית 2
גדר פח בסמוך לבניין שערי צדק הישן ברחוב יפו

פחות זה מספיק, רקמה ידנית של משפט שמתייחס לחברת השפע בה אנו חיים. היצירה מביאה אל המרחב הציבורי רקמה רכה ופרחונית שבד"כ מיוחסת לנשיות, לבית ולמסורת, אך הדימוי מודפ בגודל של 7 מטר ומודבק אל גדר עזובה. הפער בין ההקשר המקורי של הרקמה והרפרנס לפחות זה יותר, מעורר מחשבה על תרבות הצריכה ועל מקומה של אמנות פמיניסטית בתוך עולם הדימויים המשומש שאנו חיים בו.

Flags

Beita - 155 Jaffa St

The raw material that Monika used in her work was made in the beet pickling workshop held at Beita, at which she talked about her project "Europe meets Polish beetroot”. The beetroot was bought at Machane Yehuda market, but she uses it as a Polish symbol, because beetroot is a nickname for simple folk in Poland. Monika displays flags dyed in the juice of beets pickled during her stay at Beita. The flags bleed pink, they do not symbolize a particular nation, but challenge any political or country division, and in fact hope to wave the banner of organic, degradable, corporal and edible material. Flags that are suspended over the art gallery as if it were a political refuge for the women and men of art.

דגלים

ביתא - יפו 155

חומר הגלם ששימש את מוניקה בעבודתה נעשה בסדנת החמצת הסלק שנערכה בביתא, ובה סיפרה מוניקה על הפרויקט שלה - 'אירופה פוגשת סלק פולני'. הסלק נקנה בשוק מחנה יהודה אך הוא משמש בידיה כסממן פולני, שכן סלק הוא כינוי לאנשים הפשוטים בפולין. מוניקה מציגה דגלים צבועים במיץ סלק שכבשה במהלך השהות שלה בביתא. הדגלים מדממים בורוד, הם אינם סמל ללאום מסוים אלא קוראים תיגר על כל חלוקה פוליטית ומדינית ומבקשים להניף דווקא חומר אורגני, מתכלה, גופני ואכיל. דגלים שתלויים מעל גלריה לאמנות כמו היתה מקלט מדיני לנשי ואנשי האמנות.

About the Artist
על האמן

Monika Drozynska is a multidisciplinary artist with considerable experience in intervening in the public space. In many of her works she relates to literary texts, statements and linguistic expressions, in their political, economic, and social contexts. She tries to examine their visual significance by a variety of means, including large-scale installations such as paving mud paths with red carpet, sculpture, embroidery, and collaborative activities. The interventions that she creates in the public space raise questions regarding the way in which society sees itself, and relations between minority groups that share the same environment, but look at it differently.

מוניקה דרוזינסקה היא אמנית רב תחומית שיש לה ניסיון רב בהתערבות במרחב הציבורי. ברבות מעבודותיה דרוזינסקה מתייחסת לטקסטים ספרותיים, אמרות וביטויים לשוניים על הקשריהם הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים. היא מנסה לבחון את המשמעות הויזואלית שלהם באמצעים מגוונים שכוללים, מיצבים גדולי מימדים כמו ריצוף של דרכי בוץ בשטיח אדום, פיסול, רקמה ופעולות השתתפותיות. ההתערבויות שהיא יוצרת במרחב הציבורי מעלות שאלות על האופן שבו החברה תופסת את עצמה, ועל היחסים בין קבוצות מיעוטים שחולקות את אותה סביבה אך מתבוננות בה באופן שונה.

Back to Artists Back to Artworks